מיתוג לעסק קטן: מה באמת צריך, ומה אפשר לדחות

"אני צריך לוגו" היא כמעט תמיד הדרך שבה זה מתחיל, וכמעט תמיד זו לא הבעיה האמיתית.

הבעיה האמיתית מתגלה חודש אחר כך: הלוגו החדש יפה, אבל הפוסט באינסטגרם בצבע אחר, הצעת המחיר בגופן שלישי, והשלט על הדלת נראה כאילו הוא של עסק אחר. הלוגו לא נכשל. פשוט לא היה מסביבו כלום.

מה זה מיתוג, בפועל

מיתוג הוא סט ההחלטות שגורם לכל דבר שהעסק שלך מוציא להיראות כמו אותו עסק. זהו. לא סיפור, לא "ה-DNA שלנו", לא מצגת עם תמונות מבנקי תמונות.

ההחלטות האלה קונקרטיות ומעטות: אילו צבעים, אילו גופנים, איך הלוגו מתנהג במצבים שונים, ואיך זה נראה כשמחברים הכול.

המינימום שבאמת צריך

חמישה דברים. עסק שיש לו את החמישה האלה נראה מקצועי בכל מקום.

1. לוגו בכמה גרסאות. לא קובץ אחד. לוגו אמיתי מגיע לפחות בשלוש גרסאות: מלאה (סמל וטקסט), מצומצמת (סמל בלבד, לתמונת פרופיל ולאייקון הכרטיסייה), וחד-צבעית לבנה או שחורה לרקעים בעייתיים. אם קיבלת קובץ אחד, תקבל טלפון מהמדפיס.

2. פלטת צבעים מוגדרת. שניים עד ארבעה צבעים, עם הקודים שלהם: קוד דיגיטלי לאתר ולרשתות, וקוד דפוס למדפיס. "כחול כזה" הוא לא צבע, וכל ספק יבחר כחול אחר.

3. שני גופנים. אחד לכותרות, אחד לטקסט. חשוב יותר מהיופי שלהם: שיהיו זמינים בפועל, במחשב שלך, בכלי העיצוב שאתה עובד איתו, בוורד ובאתר. גופן יפה שאין לך רישיון להשתמש בו הוא בעיה שמתגלה מאוחר.

4. דף כללי שימוש קצר. לא ספר. דף אחד או שניים: מה המרווח המינימלי סביב הלוגו, על אילו רקעים מותר להניח אותו, ומה אסור לעשות (למתוח, לסובב, להחליף צבע). זה הדף שאתה שולח למעצב הבא, למדפיס ולמנהל הסושיאל, והוא מה שמונע סחף.

5. הקבצים עצמם, בפורמטים הנכונים. קובץ ווקטורי שנמתח לכל גודל בלי לאבד איכות, קובץ עם רקע שקוף לדיגיטל, וקובץ לדפוס. וכל אלה צריכים להיות אצלך, לא רק אצל המעצב.

מה אפשר לדחות בלי להתחרט

• ספר מותג מלא. קובץ בן עשרות עמודים עם ערכי מותג, פרסונות וטון דיבור. יש לו ערך אמיתי בארגון עם מחלקת שיווק. בעסק עם שלושה עובדים הוא מסמך שנקרא פעם אחת.
• מערכת איקונים ייעודית. נחמד, יקר, ואפשר להשתמש בספרייה קיימת עד שיש סיבה.
• שפה צילומית. הגדרה של איך נראות התמונות של המותג. רלוונטי כשיש תקציב צילום קבוע.
• תת-מותגים. לפני שיש מותג אחד שעובד, אין מה לפצל.

איך לזהות הצעה מנופחת

• מחיר שנקבע לפני שנשאלה שאלה אחת על העסק.
• "חמישה קונספטים לבחירה." מעצב שמאמין בכיוון מציג אחד או שניים ומסביר אותם. חמישה קונספטים הם בדרך כלל אחד טוב וארבעה למילוי.
• הקבצים לא כלולים, או שקובץ המקור נשאר אצל המעצב.
• ספר מותג עבה בהצעה לעסק בן שנה.

איך לזהות הצעה חסרה

• לוגו בקובץ אחד בלבד.
• אין קודי צבע, רק תמונה.
• אין קובץ ווקטורי. אם קיבלת רק תמונה רגילה, השלט הגדול הראשון שתזמין יצא מטושטש.
• אין שום התייחסות לאיך זה נראה במובייל, בתמונת פרופיל עגולה, או על רקע כהה.

הסדר שאני ממליץ עליו

קודם: להחליט מה העסק אומר על עצמו במשפט אחד, ולמי. זה לא שלב עיצובי והוא בחינם, אבל בלעדיו כל בחירה ויזואלית היא ניחוש.

אחר כך: חמשת הפריטים למעלה.

רק אז: להחיל אותם על מה שיש. אתר, כרטיס ביקור, חתימת מייל, תבנית הצעת מחיר, תמונות פרופיל ברשתות, שילוט. השלב הזה הוא שבו המיתוג מתחיל להחזיר, וגם השלב שהכי הרבה פעמים לא קורה כי התקציב נגמר על הלוגו.

והשאלה ששווה לשאול את עצמך

קח את שלושת הדברים האחרונים שהעסק שלך הוציא החוצה: פוסט, הצעת מחיר וחתימת מייל. שים אותם זה לצד זה.

אם אדם זר לא היה מנחש שהם מאותו עסק, אתה יודע איפה להתחיל.