הליד שלך מתקרר תוך שעה. מה עושים עם זה

אדם שמילא טופס באתר שלך לא חיפש רק אותך. הוא פתח ארבעה טאבים, מילא שניים או שלושה טפסים, וחזר לעבודה.

מרגע זה מתחיל מרוץ, והוא לא על מי הכי טוב. הוא על מי עונה ראשון.

למה מהירות מנצחת איכות בשלב הזה

הסיבה פשוטה: מי שעונה ראשון מגדיר את השיחה. הוא זה ששואל את שאלות האפיון, הוא זה שמסביר איך עובדים בתחום, והוא זה שכל הצעה אחרת תיבחן ביחס אליה.

הספק שמתקשר יומיים אחר כך לא נכנס לתחרות שווה. הוא נכנס למצב שבו הלקוח כבר יודע מה השאלות הנכונות, כבר קיבל מחיר עוגן, ולעיתים קרובות כבר החליט.

יש גם עניין פשוט של קשב: אדם שממלא טופס נמצא ברגע של כוונה. חצי שעה אחר כך הכוונה כבר לא שם. הוא בפגישה, בנהיגה, במשהו אחר.

הפער האמיתי אצל רוב העסקים

זה כמעט תמיד לא בעיה של רצון. זו בעיה של תשתית:

• הפנייה מגיעה למייל שנקרא פעמיים ביום.
• היא מגיעה בשעה 21:40, ומי שאמור לטפל בה כבר לא עובד.
• היא מגיעה, נקראת, ואז נשכחת כי לא נרשמה בשום מקום.
• שני אנשים בעסק מניחים שהשני טיפל בה.

כל אחד מארבעת המצבים האלה נפתר בלי להעסיק אף אחד נוסף.

שכבה ראשונה: מענה מיידי

ברגע שהטופס נשלח, שני דברים צריכים לקרות תוך שניות.

אל הלקוח נשלחת הודעה. לא "תודה, פנייתך התקבלה", אלא הודעה שעושה עבודה:

היי דנה, קיבלנו את הפנייה. אני חוזר אלייך היום עד 17:00. אם זה דחוף, אפשר פשוט להתקשר.

שלושה דברים קרו כאן. הלקוחה יודעת שהמסר הגיע, יש לה מסגרת זמן מוחשית, ויש לה דרך לעקוף את התור אם היא ממהרת. זה כבר קונה לך את השעתיים שאתה צריך.

אליך נשלחת התראה עם כל מה שצריך כדי לחזור: שם, טלפון בלחיצה אחת, מה הוא כתב, ומאיזה עמוד או קמפיין הגיע. לא לינק למערכת שצריך להתחבר אליה. את המידע עצמו.

שכבה שנייה: שהליד לא ייעלם

מייל הוא מקום גרוע לאחסן פניות. הוא נקבר תוך יום.

כל פנייה צריכה לנחות במקום אחד שבו יש לה סטטוס: חדש, יצרנו קשר, ממתין להצעה, נסגר, לא רלוונטי. זה לא חייב להיות מערכת בתשלום. טבלה משותפת עושה את העבודה בעסק קטן. מה שחשוב הוא שיש רשימה אחת שאפשר להסתכל בה ולשאול מי לא טופל.

שכבה שלישית: המעקב

זו השכבה שהכי מזניחים, וכנראה זו שמחזירה הכי הרבה כסף.

הרבה מהפניות שלא נסגרות לא נדחו. הן פשוט נשכחו, משני הצדדים. הלקוח התכוון לחזור, ואז לא. אתה התכוונת להזכיר, ואז הגיע יום שני.

תזכורת אחת אחרי שלושה ימים, ועוד אחת אחרי שבועיים, בנוסח אנושי וקצר, מחזירה חלק מהשיחות האלה לחיים. לא מכתב שיווקי. משפט:

היי דנה, רק לוודא שההצעה הגיעה ושאין שאלות פתוחות. אם זה לא רלוונטי כרגע זה בסדר גמור, רק תגידי ואסגור אצלי.

מה זה דורש טכנית

פחות ממה שנדמה. בגרסה הבסיסית:

1. טופס באתר ששולח את הנתונים למקום אחד.
2. הודעה שיוצאת אוטומטית ללקוח ואליך.
3. שורה שנוספת לטבלה או למערכת ניהול הלקוחות.
4. תזכורת מתוזמנת אם הסטטוס לא השתנה.

שלבים 1 עד 3 הם עניין של יום עבודה בעסק ממוצע. שלב 4 קצת יותר. שום דבר כאן אינו בינה מלאכותית ושום דבר אינו חדשני. זו אינסטלציה, וכמו אינסטלציה היא לא מעניינת עד שהיא חסרה.

שלוש טעויות שהופכות אוטומציה לנטל

להישמע כמו מערכת. "פנייתך התקבלה במערכת ותטופל בהקדם" היא הודעה שלא מוסיפה כלום. תכתוב כמו שאתה מדבר.

להבטיח זמן שלא תעמוד בו. "נחזור אליך תוך שעה" שהופך לשלושה ימים גרוע יותר מלא להבטיח כלום. תבטיח מה שאתה עומד בו גם ביום עמוס.

להפוך את זה לדיוור. מענה לפנייה הוא שירות. שליחת מבצעים למי שהשאיר טלפון היא דבר פרסומת, והיא דורשת הסכמה נפרדת ומפורשת ואפשרות הסרה בכל הודעה, לפי חוק התקשורת. אלה שני דברים שונים ולא כדאי לערבב ביניהם.

הבדיקה הכי פשוטה

מלא את הטופס באתר שלך עכשיו, בשם בדוי, ותסתכל בשעון.

מתי הגיעה ההודעה ללקוח? מתי הגיעה אליך ההתראה? כמה זמן עבר עד שמישהו באמת חזר? ואיפה הפנייה הזו רשומה עכשיו?

התשובות שוות יותר מכל מאמר.